פולין זה לא רק מחנות – טרק בהרי הטטרה הגבוהים בפולין

זה התחיל עם תחזית מזג אויר פסימית בלשון המעטה, והמשיך גרוע יותר. אבל זאת הייתה רק ההתחלה. טרק של חמישה ימים בהרי הטטרה הגבוהים של פולין – מחוץ למסלול (למה??) הטיילים הישראלים.

הרי הטטרה הפולנים (Tatry) הם חלק קטן מהרכס הנמצא בגבול פולין סלובקיה. הוא החלק "הצעיר" של רכס הקרפטים ומתאפיין במראה משונן ומחודד. בשני צדי הגבול הרי הטטרה הם פארק לאומי. בצד הפולני ישנו את הצד המזרחי שהוא הטטרה הגבוה ואת הצד המערבי שהוא הנמוך יותר.
ההר הגבוה ביותר בצד הפולני הוא הר ריסי (Rysy) שגובהו 2503 והוא נמצא – כמו עוד פסגות – על הגבול עם סלובקיה. שבילי הפארק מסומנים היטב בארבעה צבעים (צהוב, שחור, אדום, כחול) ובאופן דומה לסימונים שלנו כאן בישראל. רובם מרוצפי אבנים בצורה זו או אחרת, אפילו העליות הן בעצם מדרגות. בכל מפה חינמית המחולקת בכניסות לפארק מסומנים השבילים ותזמונם וכך ניתן לתכנן ימי טיול בקלות. עם זאת יש לשים לב שהתזמון הוא המתאים לכיוון ההליכה שלכם. עוד דבר שיש לשים עליו לב הוא שישנם מעט שבילים שהם חד סיטריים בגלל שיקולי בטיחות. מפות מקצועיות ניתן להזמין ברשת במגוון קני מידה. אנחנו הזמנו (הגיע תוך שבוע) מפה של כל הפארק. ראינו את המקומיים מטיילים עם מפה קטנה יותר (של הצד הגבוה) והכי חשוב – מנויילנת. מומלץ.
אנחנו כאמור קנינו מפה ובנוסף נעזרנו באפליקציה הרשמית של הפארק. זאת אפליקציית ניווט המבוססת על גוגל מפס ועובדת אוף ליין. במפה של האפליקציה מסומנים השבילים, הצמתים, הבקתות, הפסגות ובקיצור כל נקודות העניין בפארק. בלחיצה על אחת מנקודות אלה עולה מידע עליו. לדוגמא אם זה שביל, המידע שמקבלים הוא שם השביל, אורכו, עליה וירידה במטרים, רמת קושי וזמן הליכה (נטו להולך הסביר). אם תלחצו על מלבן המידע עולה גרף שמוצג בו שינויי הגובה לאורך השביל. גולת הכותרת באפליקציה (מעבר למיקום אוף ליין) הוא תכנון מסלולים. ברגע שלחתם על נקודה מסויימת אפשר לסמן אותה כנקודת התחלה (דגל שחור) ולהתחיל לבנות מסלול. במלבן התחתון מסוכם המרחק, זמן ההליכה וסה"כ ירידה עליה למסלול זה. אפשר לבקש מהאפליקציה את הזמן המהיר או הקצר מנקודה לנקודה וכן לשמור את המסלולים – בעזרת תפריט הצד.
המקומיים הם רוב רובו של מטיילי הפארק. מי שדיבר איתנו שאל בפליאה ושמחה איך ולמה בחרנו בפולין. הם מגיעים בכל הגילאים – גם בעגלת תינוקות אם השביל מאפשר – ובכל מזג אויר.
בצד הגבוה ישנם שש בקתות. הן מותאמות לעונת הטיולים וכן לעונת הסקי. בכולן יש אמצעי ייבוש בגדים ברמה כזאת או אחרת, ובכולן למעט אחת יש לפחות קומקום לשימוש המטיילים, ובכולן יש וויפי ברמות משתנות – לא להתבייש לשאול מה הסיסמא. למעט שתי בקתות, בכולן ישנה האפשרות לישון על הרצפה במקרה שאין מיטות פנויות. עוד דבר שיש בכל הבקתות זה חותמת של המקום, כך שאפשר להחתים במחברת ייעודית (לרוב ילדים אך לא רק) תחת הכותרת המתאימה ולהוכיח ש"היית כאן". לפי עובי המחברת זה כנראה בכל אתר טבע בפולין. האוכל בבקתות די מגוון כשמדובר בארוחות צהרים וערב: מרקים, מנות בשריות ועוד. בבוקר בדרך כלל הבסיס הוא ביצה מקושקת (רטובה! תענוג), נקניק, גבינה מקומית, לחם וממרחים. בפולין מכירים את המושג "צמחוני" ואפשר להסתדר עם מה שיש בבקתות (יש גם תמיד אופציה להביא מנות מיידיות ולהעזר במים רותחים, שכאמור הם חינם בכל מקום). בחלק מהבקתות מציעים ארוחת צהרים לדרך למכירה. המחירים די ידידותיים ותצאו שבעים במחיר של 20-30 זלוטי.
הגישה לפארק נוחה מאוד מעיירת הנופש זאקופנה השוכנת לרגליו. אפשר לצאת לטיולי יום ממנה וכמובן יש מה לעשות בעיירה עצמה. אוטובוסים יוצאים ממרכז העיירה לחניונים המפוזרים בפאתי הפארק ומשם אפשר להתחיל לטייל. בעיירה ניתן להשאיר חפצים בחנות ששמה Baza Tatry תמורת תשלום של 4-7 זלוטי ליום, תלוי בגודל התיק. החנות נמצאת קרוב מאוד לתחנה המרכזית. עוד בקרבת התחנה המרכזית סופר מרקט ודוכני פירות ומזכרות.
זקופאנה מרוחקת כשעתיים וחצי מקרקוב בנסיעת אוטובוס (כל חצי שעה, 20 זלוטי). לקרקוב פועלות טיסות לואו קוסט של ריאן אייר ואנחנו שילמנו 70 יורו לטיסה שכללה תיק של 10 ק"ג שהולך לבטן המטוס (אך מלווה אותך עד המטוס) ועוד תיק יד. מחיר ותנאים מושלמים להייקרים.
הערה אחרונה לגבי הגיית השמות. פולנית היא שפה קשה להגייה בשביל הישראלי הממוצע ולכן יש סיכוי גדול שהכתיב שנקטתי כאן לא תואם בדיוק את הדרך הנכונה להגות שמות אלו. קחו זאת לתשומת לבכם.

תאור המסלול

התחלנו את טיולינו אחרי הצהרים בכניסה לפארק לבקתה רוזטוצה (Roztoce), הבקתה הכי מזרחית בצד הפולני של הפארק. אחרי נסיעה של 15 דקות מהתחנה המרכזית של זקופנה הגענו אל החניון palenica białczańska שממנו מגיעים למורסקי אוקו – ללא ספק האתר הכי מבוקש בפארק והגישה אליו בהתאם –  וגם לבקתה שלנו. אחרי הליכה של 45 דקות על כביש סלול (סימון אדום) ועוד רבע שעה על השביל הירוק פנימה על דרך מטיילים הגענו אל הבקתה.

רוזטוצה היא בקתה מצויינת עם תפריט ושלטים באנגלית. ישנם חדרים זוגיים. 50 בדורם 60 בזוגי. מקלחת משותפת (את הדוש צריך להחזיק ביד). חדר ייבוש מתקדם, ספרים ומשחקים. תפריט מגוון יחסית לפארק. מטבח מטיילים טוב המכיל מקרר, מיקרו, כירה וקומקום. אווירה מצויינת. לא נראה שחובה להזמין מראש ביוני למעט סופ"ש.

מצרופת מפת המסלול. אם תלחצו על כפתור מסך מלא תוכלו בתפריט מימין (בעזרת כיבוי והדלקה של השכבה) את מסלולי הימים

יום 1
הליכה למורסקי אוקו (Morskie Oko) – שעתיים דרך כביש סלול וקצת דרך היער (שוב על השביל האדום), במקרה שלנו ההליכה לשם הייתה בגשם. בדרך יש מסעדה, ומאחוריה, לפי המפה, ישנו אתר קמפינג. מרסקי אוקו הוא אגם בגובה 1406 מ' וכאמור הוא האתר הכי מבוקש בפארק ובעל גישה נוחה ביותר. מהחניה של אתמול בערב ניתן לעלות על כרכרה או ללכת ברגל. יש שירותים בדרך וכאמור מסעדה. הבקתה גדולה וביום היא עמוסה עקב המטיילים הצובאים על האגם ומשתמשים בשירותי המטבח שלה. במתחם יש שני בקתות: חדשה וישנה.
אם ברצונכם לישון ב"אוקו", יש להזמין חצי שנה או שנה מראש – כך לפי הצהרתם. עם זאת הם נותנים לישון על רצפת חדר האוכל עם שק שינה. בבקתה החדשה יש 36 מיטות בחדרים של 3/4/5/6 מיטות. בנוסף אליה יש בקתת מטיילים – הבקתה הישנה. בבקתת המטיילים 43 מיטות ב-3 חדרים והתנאים הם בסיסיים מבחינת הלינה ויש להצטייד בשקי שינה. עם זאת יש מקלחות ושירותים וכן מטבח מטיילים מלא. מחירי הלינה משתנים לאורך העונה והם נעים בין 40 ל-50 זלוטי.
אחרי מנוחה עלינו לאגם צ'רני, (Czarny) שמעל מורסקי אוקו (1583מ'). מפל עוצמתי מלווה את העליה. למעלה נחמד אך היה ערפילי. מי שרוצה להמשיך להר ריסי ממשיך לעלות מכאן (יש לבדוק טוב עם הבקתה אם אפשר ולא מסוכן). ירדנו והקפנו את האגם מצידו השני. סה"כ שעתיים.
אחרי שעתיים מנוחה החלטנו להתקדם לבקתת 5 האגמים. שוב חזר הגשם מה שגרם לנו לטוס את העליה. בירידה לבקתה נפתח פתאום הנוף לאגמים ולפסגות. אחרי שעתיים הגענו לבקתה.
בקתת חמשת האגמים (Pięciu Stawów) ממוקמת – כמרומז משמה – בקרבת חמישה אגמים. הנוף ממנה הוא אחד המבוקשים ולכן גם אל בקתה זו, כמו "אוקו", יש להזמין הרבה זמן מראש (אך גם שם ניתן לישון על הרצפה). מעבר להזמנה מראש יש להם נוהל בו הם שומרים 15 מיטות
להזמנה בדלפק בסגנון "כל הקודם זוכה". 2 מטיילים ישראלים שפגשנו והחליטו להישאר לילה נוסף אכן  קיבלו מקום בחדר לליה הנוסף.
התנאים כאן סה"כ טובים, אם כי ציפיתי לרמת ניהול יותר גבוהה מהבקתה הכי מבוקשת בפארק. בעיקר הפריעה לי הרעש אחרי שעת שקט שמקובלת שם. יש 67 מיטות ב-13 חדרים של 2/4/7/8/10 מיטות בחדר. יש כאן ספרים ומשחקים והמקום מזמין גם למשפחות למרות האווירה התרמילאית. המחירים ללינה בחדרים הם 45-55 זלוטי, ועל הרצפה 22 זלוטי. כמו רבים אחרים ישנו שם על רצפת חדר האוכל, ואף קיבלנו מזרון פלציב של הבקתה.

יום 2
יצאנו ביום אפור ללא גשם והתחלנו ללכת מערבה בשביל הכחול ומשם אחרי הצצה על הנחל המלווה את השביל הירוק התחלנו לעלות בשביל השחור לכיוון קוזי ווירך (Kozi Wiech) שגובהו 2291 מ', עליה של יותר מ-500 מ' במרחק 1.5 ק"מ, בערך שעתיים עליה לא קלה עם הפסקות. למעלה לא הייתה ראות בכלל והיה קר. המשכנו באדום על הרכס (שימו לב לסימון!) עד לירידה טכנית ומפחידה שכמעט כולה על הישבן. רגע לפני הירידה נפתח ברכס הסכין הנ"ל חלון מימין ואפשר, ביום בהיר, לראות את הסביבה. השביל מתחבר לשביל שחור ובסוף הירידה נעזרים בשרשראות. משם מתחברים לשביל צהוב וירוק אחרי חציה של שני שדות שלג קטנים. ממשיכים בהליכה יפה עד לבקתה. יום קשה של 6 שעות.

בקתת מורווניאק גדולה מאוד ופופולרית בכלל ולמטפסי הרים בפרט. יש בה 116 מיטות בחדרים של 2-12 מיטות בחדר במחיר של 40 זלוטי בדורם ו-50 זלוטי בזוגי. המטבח נסגר ב-21:00 (כדאי להזמין עד חצי שעה לפני הסגירה) וחדר האוכל ב-21:30. היינו הזרים היחידים. מהצוות מעט מדברים אנגלית אך יש תפריט באנגלית. אין אווירה תרמילאית – יותר משפחתית. המקום נקי ולא יקר והוא בסיס טוב להרבה שבילים בסביבה.

 

יום 3
יום קצר של 3 שעות נטו. הגענו אחרי 5 שעות לקונדראטווי.
יום בהיר ומושלם. מזג האוויר וסוף השבוע מילאו את הבקתה במטיילים המגיעים מהעיירה. ירדנו לזקופנה בשביל הכחול ומשם עלינו לבקתה גם כן בשביל כחול. בירידה מהבקתה לא לשכוח להסתובב מדי פעם ולהסתכל על ההרים שממול. בכניסה לפארק הפתיעו אותנו עם בקשת תשלום. 5 זלוטי לאדם. כדאי לשמור הקבלה, למקרה של יציאות וכניסות נוספות לפארק.
קונדראטווי (Kondratowej) היא בקתה בסיסית יותר בגובה 1333 מ', ובה 20 מיטות בשני חדרים של 6 מיטות ועוד חדר של 8 מיטות. ניתן גם לישון על רצפת חדר האוכל. המחיר למיטה הוא 40 זלוטי. התפריט פחות מגוון, המים במקלחת קרים אבל אפשר להתקלח בחמים מהמים בכיור. המקום נקי אבל אין מצעים (מקבלים שמיכה). גם כאן יש פינה עם קומקום לכיור לשימוש המטיילים, והמקומיים מנצלים זאת הרבה.
המקום נמצא מתחת לגייבונט ולרכס שהוא הגבול בין פולין לסלובקיה. כ"כ אפשר להגיע לזקופנה תוך שעה/שלוש/ארבע – תלוי מהיכן הולכים. הלכנו לישון בתקווה למזג אויר דומה למחרת.

יום 4
יום מעגלי עם תיק קטן (ישש!). 4.5 שעות נטו. הגענו אחרי 6.5 לבקתה.
יצאנו מוקדם כדי לא לפספס עוד יום בהיר ויפה. המטרה הייתה לעלות לרכס הגבול בין פולין לסלובקיה ולכן התחלנו לעלות דרומה על השביל הירוק היוצא מהבקתה. עליה של 530 מטר בתוואי די נוח, ולא שוכחים להביט לאחור לנוף הנפתח לכיוון האופק של פולין. הגענו למעלה אחרי קצת פחות משעתיים לנוף פנורמי לשתי המדינות. מזג האוויר היה מושלם ולקחנו את הזמן שם כדי להנות מכל היופי הזה.
ממשיכים מערבה על השביל האדום בעליה עד לקופה קונדראסקה (Kopa Kondracka), פסגה בגובה 2005 מ'. השביל האדום ממשיך לאורך הרכס ואנו לוקחים את השביל הצהוב צפונה לכיוון גייבונט. דרך של 45 דקות יפה לכל הכיוונים מלווה אותנו עד צומת השבילים הבא. ממשיכים הלאה עם הכחול ומתחילים לעלות לגייבנוט, בהתחלה מתון ובסוף השביל הולך ימינה והופך לחד סיטרי ובעזרת שרשראות מגיעים לפיסגה (1894 מ'ֿ). גייבונט (Giewont) הוא פסגה שעליה ניצב צלב ענקי וממנה נשקף נוף פנורמי שווה. הוא מוקד עליה לרגל למקומיים והם מגיעים בד"כ ישירות מהעיירה בטיול יום. לדעתי זה אתר חובה בפארק וכדאי לשבת כאן קצת ולהנות מהמראות. הירידה, כאמור, בדרך חד סיטרית מצדו השני של השפיץ וחוזרים לצומת. משם הלכנו מזרחה על השביל הכחול בחזרה לבקתה.
היום הזה היה הכי יפה שלנו בטיול, רבות בזכות מזג האוויר שהאיר לנו פנים. נופים פתוחים ופנורמיים לאורך כל ההליכה.

יום 5
יציאה לזקופנה. 3.5 שעות נטו.
השאיפה שלנו הייתה לחזור לקרקוב עד אחרי הצהרים וכך להנות ממנה גם בערב. לכן יצאנו מוקדם לעוד יום מעונן אחרי לילה גשום. יצאנו מזרחה על השביל הכחול – זה שהביא אותנו לכאן ביום הרביעי. בפיצול שבילים (שניהם כחולים) לקחנו את השמאלי לכיוון בקתה/מלון קאלאטובקי (Kalatowki).משם עולים בשביל שחור לגובה 1320 בערך ויורדים עד מפגש שבילם שחור-צהוב-אדום. אחרי גיחה קצרה למפל נחמד בשביל הצהוב (חצי שעה הלוך חזור), ירדנו לזקופאנה על האדום דרך עמק סטראזיסקה (Dolina Strążyska). העמק הומלץ לנו לפני שיצאנו אך אנחנו לא ראינו בו מה שאחרים ראו. אולי כדאי להתחיל ממנו את הטיול ואז לאט לאט להגביר עם הנופים, בניגוד אלינו שהתחלנו בגובה וירדנו.

לפניכם תיאור טיולנו הנחמד. אפשר לראות את התכנון האוורירי של המסלול. אפשר כמובן גם אחרת. ניתן להאריך את ימי ההליכה ובימים שמתפנים אפשר להוסיף את הצד המערבי של הפארק או ללכת לכיוון סלובקיה. אפשר להתמקם בבקתה מסויימת או בזקופאנה ולעשות טיול כוכב. בקיצור מה שקראתם זה רק ההצעה שלנו לעצמנו ובעצם כתבת היכרות עם הפארק. הכל כאן מאוד גמיש ופתוח לאפשרויות רבות. תהנו!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s