חול המועד השנה תפס אותנו לא מאורגנים. לא ממש החלטנו אם נסע לקמפינג או אולי נעשה טיולי כוכב. ניסע לבד או שנצטרף לאחד מענפי המשפחה. מפה לשם סוכות הגיע, והוחלט מתוך חוסר החלטה לנצל את הסוכה – בית ארעי – כבסיס קבוע לטיולינו השנה.
וכך, הגענו לחירבת קיאפה, מול תל עזקה. בעודינו עומדים באתר ומביטים דרומה לכיוון צומת האלה והלאה אל האופק, אנו רואים עננים אפורים מתארגנים לגשם. לא עוברות כמה דקות ונדמה לי שאני רואה ברק. אני משתף בחצי פה את הסובבים אותי ומסתבר שלא חלמתי.
מופע הברקים תפס אותנו כשאנחנו סובלים מיום חם ולח, כשגם בצל אין מנוחה ממנו. רק קיוונו לגשם שיצנן לנו את המשך היום. חצי שעה של ברקים ורעמים, שלאט לאט מתקרבים, ואכן זה קרה. טיפות גדולות ומרעננות החלו לרדת עלינו.

זאת בעצם רק ההקדמה ליום טיול שעשינו בערב שמחת תורה. הגשם שהגיע מדרום בחול המועד הצטרף לדיווחים על שטפונות באזור המכתשים בהמשך אותו שבוע. מה שאומר שהגבים מלאים, וכל מה שצריך זה לעלות על האוטו ולנסוע לאחד מהם. טוב, רצוי להביא קצת חטיפים בשביל שלום בית. כלומר שלום אוטו.

איזור מכתש רמון קצת רחוק ממקום מגורינו, כאשר הזמן קצוב (ערב חג כאמור). לכן חיפשנו את המקום הצפוני ביותר ש"סבל" משתפונות בחול המועד, וגב הקרוב באופן יחסי לחניה. הנחלים הגדולים שליד דימונה והמכתש הסמוך לו ענו על החיפוש. מבחינת הקרבה לחניה, בין גב ימין – שבו היינו הרבה פעמים לגב ירקעם, נבחר האחרון בעיקר כי לא ממש זכרנו איך הוא נראה.
אחרי שעה ועשרים דקות של נסיעה חנינו בחניון המלא של הגב.

עין ירקעם הוא גב ומעיין אשר נמצא בנחל חתירה. ההגעה אליו היא בשביל מסומן בצבע ירוק ובהמשך יוצא ממנו שביל אדום היורד בירידה נוחה למקום. אחרי הליכה של 10 דקות מהחניה, משהו מנצנץ כבר מתוך הנחל, נוטע תקווה וחדווה בלב ומרץ ברגליים. עוד כמה דקות הליכה והמראה ממש לרגליך.
כמו שהייתי בטוח שכבר הייתי כאן – הייתי בטוח גם שככה לא ראיתי את הגב אף פעם. מעבר לגב אשר מתחת למפל, המשך הנחל אשר תחילתו צר ואחר כך נפתח ומתרחב – הפך לשרשרת של בריכות ירוקות ונקיות. למרות כמות האנשים שבאו להנות מתוצאות טריות של שטפונות לא היה צפוף והיה מספיק מקומות טבילה לכולם.

אם יורדים דרך השביל שתארתי מגיעים בעצם לאי בין שני גבים. כדי להגיע לבריכות הנוספות אפשר לשחות אליהם או לעלות חזרה למעלה ולרדת עם השביל הירוק לנחל חתירה ומשם לאגף את הגבים ממזרח. המקום הזה יותר מרווח וגם הצל כאן, כמו המים, בשפע.
אל הגב שנאגר בקטע הקניוני של הנחל, מצאו אוהבי האתגרים מקום לקפוץ מאחד הקירות. עד כדי כך היו עמוקים המים. מזג האויר היה מושלם: חם מאוד בשמש – כך שהכניסה למים הקרירים היא קלה, ונעים לא פחות בצל.
בילינו כאן כמה שעות בשחיה, מנוחה אכילה וצפיה באנשים הנפעמים לנוכח מים חדשים בנחל.
בכיף היינו עושים כאן גם סופ"ש, יש כאן הכל: צל, מים, חברה טובה וטבע מתפרץ.